Musar על שמואל ב 16:10

וְלָכֵן אָחִי הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר מִלִּנְקֹם וְלִנְטֹר אֶת חֲבֵרְךָ, כִּי אֶת עַצְמְךָ אַתָּה נוֹקֵם וְנוֹטֵר. רַק תַּחֲשֹׁב בְּדַעְתְּךָ, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם נִסְבַּב כָּל אֵלֶּה עֲבוּר עֲוֹנוֹתֶיךָ, וּמַה לִּי אִם נִסְבַּב הַצַּעַר הַזֶּה עַל יְדֵי זֶה אוֹ עַל יְדֵי אַחֵר? וְאִם אֲקַבֵּל כָּל זֶה עָלַי, בֶּאֱמֶת יִמָּחֲלוּ עֲבוּר זֶה עֲוֹנוֹתַי, וּכְמוֹ שֶׁהֵשִׁיב דָּוִד לַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, בְּעֵת שֶׁרָצָה לִנְקֹם עֲבוּרוֹ מֵאֵת שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, עַל שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף לְדָוִד וְקִלְּלוֹ קְלָלָה נִמְרֶצֶת, לֹא הִנִּיחוֹ דָּוִד וְאָמַר (שמואל ב' ט"ז י'): "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁעֲבוּר זֶה נִמְנוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּמִנּוּהוּ לְדָוִד, שֶׁיְּהֵא הָרְבִיעִי מֵרַגְלֵי הַמֶּרְכָּבָה, וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בָּזֶה אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָּן.

וזה הענין הוא שאמר דוד המלך ע"ה על שמעי בן גרא (ש"ב טז, י) כי ה' אמר לו קלל, כלומר הש"י שלח אותו אלי מפני חטאי, וזהו ממדת חסדו יתברך שיסורין אלו שאינם חסרון בחיי ינכו וימרקו עונש חטאי, ואיך לא אקבלם באהבה מהש"י, על כן אעפ"י שהיה מלך גדול וקדוש קבל באהבה. וק"ו להדיוט כמוני שיקבל כל עילוב וישמע חרפתו ויודה לה'^הגה"הבמסכת שבת פרק רבי עקיבא (פח, ב), ת"ר עלובין ואינם עולבין, עושים מאהבה ושמחים ביסורין, עליהן הכתוב אומר (שופטים ה, לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. אמר מתחילה עושין מאהבה, כי כן ראוי לקבל כל יסורין מאהבה. ואמר עוד ושמחין ביסורין, הוא הדרך הג' שזכרתי, שיהיה שמח, שמזה יהי' ניצול מיסורין קשים, וק"ל. ורישא דברייתא שאמר בכפל עלובין שומעים כו', שמעתי מפרשים דהכי קאמר, אין עולבין לומר ולהשיב זלזולים כדרך מחלוקות לומר לו דיבה אף שהוא שקר, ולא זו אלא אף זו שאלו הנעלבים שמעו חרפתן של העולבים, שיש להעולבים איזה חרפה או ר"ל שומעים מפיהם החרפה שיש בהם בעצמם, אינם משיבים לומר להם מום שבך אל תאמר לחברך וק"ל::

ברוך תהיה מכל העמים, בשביל שאתה מסולק מכל העמים כדלעיל, לא מרובכם מכל העמים. או ברוך תהיה מכל העמים, כדוגמא שכתוב אח"כ (שם ז, טז) ואכלת את כל העמים, והוא על דרך שכתב בחובת הלבבות בשער הכניעה, הרבה בני אדם יבואו ימי החשבון, וכשמראים להם מעשיהם ימצאו בספר זכיות שלא עשו אותם, ויאמרו לא עשינו. ויאמר להם, עשה אותם אשר דבר בכם וסיפר בגנותכם. וכתיב בראשית חכמה שער הענוה פ"ה, דעל זה רומז מה שאמר דוד על קללת שמעי (ש"ב טז, יב) אולי יראה ה' בעניי והשב ה' לי לטובה תחת קללתי, רצה לומר הטוב שעשה שמעי ישיב ה' לי: